נגיד ש...יש לכם רעיון ממש חשוב להסביר, והקדשתם הרבה זמן במחקר ובבניית ההסבר. זו התחלה טובה (והכרחית). ונגיד ש....עדין- זה לא מספיק עובר. כדי להפוך את הרעיון לסיפור צריך לייצר לו סצנה. כזו שבה אנחנו יכולים להבין מי נגד מי, ואיך זה קשור אלינו. אחת הדרכים לעשות את זה היא ע"י תיאור דוגמא בה מתממש הרעיון. לדוגמא- בדיון המרתק בבית המשפט העליון סביב חוקיות חוק יסוד ראש ממשלה חלופי, שהתקיים ב27.10.2020 העלה עורך הדין של הליכוד טענה שבית המשפט העליון אינו רשאי לפסול חוק, ובעיקר חוק יסוד, שהתקבל ברוב בכנסת. אחד השופטים שאל- ומה אם החוק משנה את "חוקי המשחק", כלומר שינוי מהותי של מוסדות השילטון, עליו לא הסכימו לפני הבחירות? במקרה זה- האם הכנסת ממלאת את רצון הבוחרים? זו שאלה מאד חשובה במערכת האיזונים הסבוכה בין הרשויות. ולשם דיון העלה את השאלה "ואם לדוגמא, בארץ אחרת עם שיטת משטר דומה לשלנו, היה מחליט הרוב בבית הנבחרים לקבוע חוק חדש שמעתה לא יהיו בחירות, או פחות חמור- לדחות את הבחירות הבאות לעוד 10 שנים".
כשומעת, הדוגמא הזו הכניסה אותי לדריכות. היא הבהירה את הקושי, הכניסה מתח- איך יוכל להשיב על כך הסנגור? והפכה את הסיטואציה לרלוונטית יותר לחיי, גם אם נעשתה בה הרחקה- סיטואציה היפותטית במדינה דמיונית.
רוצים דוגמא פחות היפותטית? הקשיבו להצגת הטיעונים של הצדדים בעתירה בבית המשפט העליון – דוגמא מרתקת למורכבות הדמוקרטיה, תפקידים ואיזונים של הרשויות דרך מקרה אחד- האם חוק יסוד ראש ממשלה הוא חוקי?
וזו רק דוגמא.
コメント