הקול שאנחנו מוציאים מפינו עובר הרבה עד שהוא נשמע ביציאתו למיקרופון. האם יש משהו שנוכל לעשות אחרת כדי לשמור עליו וגם שישמעו אותנו יותר "נכון" ותואמים לטקסט?
"שתו מים"! לא בגלל התקפת טילים ולא כפרסומת ברדיו "קול השלום" (נוסטלגיה לקשישים שבנינו). מים פושרים הם המשקה היחיד שיכול לסייע לנו בעת דיבור רצוף מול המיקרופון. לא תה חם ולא מים קרים! כל אחד מאלו נותן שוק למיתרי הקול. הרטיבו את גרונכם כל כמה דקות.
לקרוא, להבין ולפסק. אומנם ברוב הפעמים אנו נגיש טקסטים שאנו כתבנו אבל עלינו לוודא שאנחנו יודעים מה באמת כתוב על הנייר/המסך. מילים, שמות, מושגים וביטויים. חובה לשלוט בהגייה נכונה ולהבין את הפרוש של המילים. כדאי לפסק עם סימני הפיסוק המיוחדים המיועדים לקריינות או לפחות לחלק את המשפטים לחלקים קצרים, קולעים ובעלי רצף והיגיון.
מצאו את עצמכם. להגיש טקסט ולדבר למיקרופון דורש מאתנו לשחק משחק בקולנו בלי לפגוע באמינות ובמי שאנחנו. כדי למצוא "מה הכי מתאים לי ולמה אני הכי מתאים.ה" צריך לנסות, להקליט, להקשיב לעצמכם ולא להפסיק ללמוד. הקשיבו לאחרים: לרדיו, לפודקאסטים, לפרסומות ובדקו אם אתם יכולים ורוצים ל"דבר" מסרים בסגנון כזה או אחר. הכי חשוב - ניסוי וטעיה עם כמה שיותר ביקורת מהסובבים (האמיתיים ולא אלו שמפרגנים סתם).